מרבה תורה מרבה חיים

תמיד יש מה להוסיף בלימוד התורה. לכן כולם מוזמנים להצטרף ליוזמות הלימוד החדשות שאני מציע, להציע יוזמות משלכם,  – והעיקר, להרבות תורה. אז מה הרעיון?

בעולם האמת אחת השאלות הראשונות שהאדם נשאל היא – קבעת עתים לתורה? אם כן, מדובר בשאלה רצינית שכדאי לחשוב עליה. איך בישוב שלנו ניתן להוסיף ולחזק את קביעת העתים לתורה?

אחד הפרוייקטים המוצלחים בתחום זה הוא הדף היומי.

לדעתי, הדף היומי צריך לפקוח את עינינו לראות כיצד להקים מפעלים של לימוד תורה ציבורי. חשבתי לנסות ללמוד מהרעיון של הדף היומי מספר עקרונות:

א. מסלול ברור. בלימוד הדף היומי ברור מאד מה צריך ללמוד כל יום. בשונה מלימוד רגיל בחברותא שלומדים כמה שמספיקים, בדף היומי ברור שהיום צריך לסיים דף גמרא. החסרון הוא שלסיים דף גמרא ביום זה בעצם משימה בלתי אפשרית לרוב האנשים. ודוקא מכך נלמד שאם משימה כה מייגעת של לימוד דף ביום מצליחה לסחוף כ"כ הרבה אנשים, ודאי שסדרי לימוד יותר מותאמים יוכלו לתפוס לומדים רבים.

לכן כשבאים להקים תוכנית לימוד תורנית לציבור צריך לבנות מסלול ברור, ולא מספיק לצאת בהכרזה כללית- אנחנו מתכננים ללמוד מסכת ברכות. צריך לקבוע קצב התקדמות.

המסלול הברור מייצר את המחויבות של הלומדים.

ב. דוקא דף. בשונה מהדף היומי יש לוח הלכה יומית שלומדים בו שלושה סעיפים מהשולחן ערוך בכל יום. הבעיה היא ששלושה סעיפים בשולחן ערוך יכולים להיות מאד קצרים או מאד ארוכים, היחס בין הסעיפים בשו"ע הוא לגמרי לא פרופורציונלי. לכן לימוד של דף, ולא של מספר סעיפים, גורם לכך שההספק היומי הוא די קבוע, למרות שברור שגם בתלמוד יש הבדל בין דף במסכת ברכות לדף במסכת עירובין, אבל באופן יחסי דף נשאר דף.

גם בתוכניות החדשות צריך לתכנן איך קצב הלימוד נשאר קבוע, ובדרך כלל לימוד שמתקדם לפי דפים או עמודים מאפשר זאת.

הכמות הקבועה יוצרת בהירות באופן הלימוד. אין ימים מפתיעים שבהם הספק הלימוד הנדרש כפול מהרגיל, ובעצם בלתי אפשרי.

ג. אוירה ציבורית. סביב המסלול הברור צריך ליצור אוירה ציבורית. סביב הדף היומי יש עשרות אתרי אינטרנט ועלונים מודפסים, יש אפילו פורטל הדף היומי (daf-yomi.com). כך גם סביב תוכניות לימוד חדשות צריך לחשוב מיד עם פתיחתן כיצד ניתן לייצר אוירה ציבורית שתעודד את הלימוד. הלימוד צריך ללוות את הלומד גם מחוץ לשעות הלימוד הפורמליות.

ד. אוירה חברתית. בשיעור דף יומי מוצלח יש מגיד שיעור שיודע לחבר את החבר'ה. ויש גם כיבוד מכובד, שגם הוא עוזר לחבר את החבר'ה. חלק משמעותי מהמניע לבוא לשיעור זה האוירה החברתית. גם בתוכניות החדשות חשוב לזכור את המרכיב של האוירה החברתית הטובה. מעבר לתוכן הלימוד חשוב לבנות את הגיבוש והאוירה הטובה של הלומדים, שהיא זו שתחזיק את הלימוד עצמו.

ה. יחס בין עיון לבקיאות. החסרון שיש בדף היומי הוא שההספק יותר מדי גבוה ולא מאפשר לעיין ולהגות בדברים. לדעתי הפתרון צריך להיות בבניית תוכניות לימוד שמצד אחד יש בהן הספק והרגשה של התקדמות, ומאידך גיסא הקצב הוא מתון ומאפשר להרחיב את הדברים לפי היכולת.

במיוחד מומלץ לקבוע את תוכנית הלימוד בספרים שאפשר להבין אותם בצורה בסיסית בלימוד פשוט, ומצד שני אפשר גם להעמיק בהם.

למשל- לימוד שתי הלכות ביום בפניני הלכה, מצד אחד אפשר ללומדו בזריזות, אך מצד שני אפשר לעיין בהלכות ולראות מה מקורן ומה דנו בהם הפוסקים. סביר להניח שברוב הימים נלמד רק את ההלכה שבספר, אך יכול להיות שיהיו ימים שנספיק להעמיק, ואין גבול להעמקה שאפשר להעמיק בלימוד ההלכה.

המסלולים שאני יכול להציע נכון להיום:

(פרטים מלאים בלחיצה על הקישור)

א. פניני הלכהשתי הלכות ליום, יש קבוצות דיוור במייל שמעוררת דיון בנושאים הנלמדים.

ב. רמב"םפרק יומי. יש קבוצות דיוור במייל שמעוררת דיון בנושאים הנלמדים.

ג. עין איה כל יום טור אחד. יש קבוצות דיוור במייל שמעוררת דיון בנושאים הנלמדים.

אפשר לפתוח מסלולי לימוד נוספים בספרים אחרים. אפשר לפתוח זמנים שונים במהלך היום ללימוד (לפני שחרית, אחרי מנחה וכו' וכו'). אפשר לקבוע פעם בשבוע שיעור עיוני סביב התוכן שנלמד באותו שבוע.

השמים אינם הגבול.

  • תגובות
  • אודות המאמר

חובה להתחבר לאתר בכדי להוסיף תגובה - התחברות

תאריך 29/08/2014
קטגוריה תלמוד תורה
2014 © בכל דרכיך דעהו