השאלה האקולוגית

במאמר קצר שכתבתי (בחזרה אל הטבע) הצעתי לעודד את קידום הצרכים האנושיים שבאים כצורך פנימי ומהותי של האדם, ולצמצם את התאוות המוגזמות שפעמים רבות באות אל האדם מן החוץ.

קשה מאד להגדיר מה נחשב צורך מהותי, ומה נחשב תאוות מיותרות. בכל אופן הכיוון שאני חשבתי עליו הוא שצריך לחתור לקדם תרבות שעוסקת בפיתוח הדעת והרוחניות, ופחות מתעסקת בפיתוח חומרי תאוותני ואין סופי.

להלן מספר סוגיות שיש לברר בהקשר זה, עם קישורים להרחבה.

באופן כללי יש לשאול איך מסתדרת הצמיחה הכלכלית שנועדה להתמיד ללא הפסקה, עם העובדה שהעולם מוגבל ואין בו יכולת להכיל צמיחה אין סופית. נסתכל רגע על מערכת אקולוגית מעולם הטבע- סוואנה אפריקאית. נגיד שיש שם מין שמתרבה וצומח יותר מדי, הוא אמור להיות מאוזן על ידי גורמים אחרים, או שהמערכת תתפרק. בטבע אנחנו רואים נטייה להגיע לאיזון ויציבות, אז מדוע אנחנו פועלים באופן הפוך של צמיחה אין סופית שלכאורה אינה אפשרית לאורך זמן. להרחבה- גבולות לצמיחה.

סעיף מהשאלה הזו הוא מה החזון לגבי אוכלוסיית בני האדם בעולם? האם ברצוננו להוסיף ולהתרבות עד אין סוף? ואיך זה אמור להסתדר עם גודלו המוגבל של שטח המחיה בכדור הארץ? להרחבה- גידול אוכלוסין

סעיף נוסף הוא מה אופן הפעולה כאשר יש משאב שברור ששימוש יתר בו יגרום לכילויו, אלא שאין אף אחד שיכול לווסת את השימוש בו ולגרום שלא ישתמשו בו יותר מדי. לכאורה כל אדם כאדם פרטי רוצה לנצל את ההזדמנות ולנצל את המשאב הזמין, הרי הוא באופן פרטי לא זה שמשמיד את כל המשאב, זה האחרים שאשמים, אז מה יהיה אם כל אחד ינסה להשיג כמה שיותר ויאשים את האחרים שלא נשאר כלום? להרחבה- הטרגדיה של נחלת הכלל.

 

  • תגובות
  • אודות המאמר
01

חובה להתחבר לאתר בכדי להוסיף תגובה - התחברות

תאריך 02/10/2014
קטגוריה היחס בין הקודש והחול, קודש וחול
2014 © בכל דרכיך דעהו