חג "סוכות" או חג "אסיף", ולמי שייך היום השמיני?

בסוף פרשת משפטים כבר מקדימה התורה את ציווי העתיד לחוג חג אסיף בצאת השנה:

יד) שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה … וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה: (שמות כג)

וכן הוא בכפל הדברים בסוף "כי תשא":

כב) … וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה: (שמות לד)

אך לא נקבע לו לחג זה אופי וצורה. אף לא תאריך מדוייק, אלא לפי עונות השנה החקלאית – בזמן האסיף.

והנה בפרשת "אמור" נצטווינו על חג הסוכות בחמשה עשר לחודש השביעי:

לג) וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לד) דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה'. לה) בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. לו) שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַה', בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' עֲצֶרֶת הִוא כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

ומיד לאחר מכן סיכום כל פרשת המועדות שם.

לז) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַה' עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ: לח) מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יְּהוָה, וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל-נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל-נִדְבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַה': (ויקרא כג)

וכיון שיודעים אנו כי זמן סיום האסיף נושק לאמצע החודש השביעי, נצטווינו אם כן לחוג שני חגים בזמן חופף פחות או יותר, "חג הסוכות" בתאריך מדוייק:  בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי במשך שִׁבְעַת יָמִים. ובסמוך לו, בזמן סיום האסיף – את חג האסיף שלא נתבאר במשך כמה ימים לחוג אותו ואף תאריך מדוייק אין לו.

והנה אחר סיום פרשיית המועדות כפי המובא לעיל, בלשון סיום וסיכום נושא, הוסיפה התורה נושא חדש:

לז) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַה' עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ: לח) מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יְּהוָה, וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל-נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל-נִדְבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַה': (ויקרא כג)


לטאַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-ה' שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן: מ) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי-נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים: מא) וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ: מב) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: מג) לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (ויקרא כג)

שאחר שלימדה תורה את כלל המועדים, הוסיפה תוספת מיוחדת זו להדגיש לבל נחוג את חג האסיף בימים אחרים מאשר… חג הסוכות.

ולכן גם ההדגשה "אך" שנדרשה לפנים שונים ולא מצאתי שביארוה בפשטותה לאמר: אותו חג אסיף שהוזכר מיד לאחר היציאה ממצרים, זהו זמנו! בשילוב חג הסוכות שהוא מסדר המועדים בפרשה זו, ואף הוא נחוג במשך שבעת ימים בחודש השביעי ולכן ההדגשה "וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה" לאמר יש לחג האסיף מספר ימים וכן "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ" לאמר (וכפי שלמדו מכאן חז"ל) שיש להקפיד שזמן האסיף יבוא בחודש השביעי על ידי עיבור השנה. ולאחר חידוש זה של שילוב חג האסיף, חזרה התורה לתאר את חג הסוכות ומהותו.

ולמעשה גם נלמד שלקיחת ענפי הפרי והירק, שייכים לחג האסיף. משום שנאמרו כתוספת לפרשת המועדות – ובהקשר של חג האסיף! ואפשר שאף היום השמיני שאין בו סוכה – וחידושו הוא בתיאור חג האסיף – נקשר אל מהות חג האסיף.

ולכאורה השילוב בין חג הסוכות לחג האסיף, וכפי ששילבם משה במשנה תורה: יג) חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: (דברים טז) – הינו קשר של עבר והווה, בצאתנו ממצרים, השפיע עלינו ה' מטובו בסוכות, במן, בשליו ועוד. וכעת עם סיום האסיף ויציאה מן הסוכות בכרם ובגדיש – זהו הזמן להודות לה' על טובו בהווה – ולקשור זאת אל טוב ה' מן היום שהקימנו לו לעם בעת נדודינו במדבר.

  • תגובות
  • הפניות למאמר
  • אודות המאמר

חובה להתחבר לאתר בכדי להוסיף תגובה - התחברות

תאריך 29/09/2012
קטגוריה במדבר
מאת מתי הורוביץ

מתי הורוביץ

לכל המאמרים של הכותב

2012 © בית המדרש של מתי הורוביץ