עקדת יצחק, נסיון אהבה או יראה?

כט) כִּי-יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ, וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם: ל) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ, וּפֶן-תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת-אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה-כֵּן גַּם-אָנִי: לא) לֹא-תַעֲשֶׂה כֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָּל-תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם: (דברים יב)


א
) אֵת כָּל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא-תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ:
ב) כִּי-יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם, וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת: ג) וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר, נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם: ד) לֹא תִשְׁמַע אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא, כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם: ה) אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ, וְאֶת-מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן: ו) וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר-סָרָה עַל-ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם ׀ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ: (דברים יג)

עלינו להבין את ניסיון העקידה שבא לפני אברהם אבינו, שבפסוקים הקודמים משה מעיד כי " כָּל-תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם:"  ובאה אליו נבואה שהיא היפך רצון ה' – לשחוט את בנו לאל.

והתמודד בין ביטול דעתו שהרי "אֵת כָּל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא-תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ:" לבין זיהוי שכלי אלוקי – כי עליו לשמוע בקול "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" ולפי שסבר לשחוט את בנו אמר לו המלאך "עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה" שאינו סומך על שכלו אלא מבטל דעתו לפני הנבואה החדשה.

אך כאן לאחר שרכשנו את הניסיון מאבינו אברהם – אנו יודעים את עקרונות ה' באופן עמוק יותר, ולכך משה יכול לצוות שנבטל את הנבואה החדשה  מפני הידע הקודם שלנו.

והמבחן כאן אינו ליראת ה' כי אם לאהבת ה'.

שאילו זה שאינו עובד את האלילים אך מיראת ה' – הרי שכשנביא ה' אומר לו שאפשר "ללכת אחרי" אלוהים אשר לא ידעתם –  אם כן אין לו כל חסם וסיבה שלא לעבוד את האלילים.

אך האוהבים את ה' בכל הלב, והדבקים בדרכיו הרי הם  נחרדים מאפשרות בגידה ונטילת חופשה ממוסר ה' .

שאין נבואת הנביא כאן לבצע מעשה סתם, אלא לנטוש את הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ – ללכת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים. ואת דרך ה' אנו מכירים שהיא לעשות טוב, צדק ומשפט. ואילו הצעת הנביא היא אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתָּם.

(מאמר מתומצת ודורש הרחבה)

  • תגובות
  • הפניות למאמר
  • אודות המאמר

חובה להתחבר לאתר בכדי להוסיף תגובה - התחברות

תאריך 14/09/2012
קטגוריה ראה
tagged
מאת מתי הורוביץ

מתי הורוביץ

לכל המאמרים של הכותב

2012 © בית המדרש של מתי הורוביץ