מנהיגותו של שמואל הנביא

תמלול מתוך השיעור, לפני עריכה.

בסוף תקופת השופטים שפט את ישראל שמואל הנביא שהיה שופט מסוג שונה ובשתי דברים  היה שונה מכל השופטים שהיו לפניו והיה דומה למנהיגים הראשונים משה  ויהושע: א. שהיה נביא   ב.ששפט את כל ישראל.

שמואל הנביא   

א. שכל מעשה שעשה בהנהגת עם ישראל היה על פי הנבואות שה' אמר לו-מה לעשות, ואיך לעשות, וזו צורת הנהגה אחרת לגמרי מכל השופטים האחרים  שהנהיגו על פי חכמתם וה' עזר להם, ועל פי הידיעה שלהם ברצון ה' אבל אצלו כל מעשה מנהיגותי שעשה היה בשליחות ה', והוא מתנהג כשליח בלבד, ועל ימיו ניתן לומר שה' מולך בפועל ויש לו שליח שמוציא לפועל את מלכותו בשונה משאר השופטים שה' היה המלך בכך שעוזר על ידי מי שצריך לעזור והשופט עושה על פי דעתו מה שנראה לו שהמלך רוצה

וניתן להסביר את זה א. שכיון שהיו כל כך קרובים ליציאת מצרים ומשה היה להם ידיעה חזקה מאד מה ה' רוצה ולכן הם לא היו צריכים נביאים אבל בזמן שמואל שהרושם החזק של נבואות משה התפוגג הו צריכים נביא שיזכיר להם את רצון ה'. ב. העם הפך מעם שנוחל ארץ – שעל תקופה זו היו להם הוראות ברורות ממשה (ולכן הציווי של ה' ליהושע היה שישמור את תורת משה) – לעם שכבר מיושב בארץ ויש לו התמודדויות אחרות והם צריכים נביא לומר להם על כל דבר מה לעשות ורואים את השינוי בכך שבימיו הם מבקשים מלך.

ויוצא שבזמנו ה' היה המנהיג ואפילו ההחלטה שיהיה מנהיג לא נעשה על ידו ודומה לו בזה היו משה, יהושע, ברק וגדעון שבכולם היה נבואה שהם צריכים להנהיג.

אצל שמואל הנביא הדבר הראשון שנאמר עליו שהוא התפרסם בו זה שכל ישראל ידעו שהוא נביא אמת שהתקיים מה שאמר בנבואתו וכך כתוב "ויגדל שמואל וה' היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה. וידע כל ישראל מדן  ועד באר שבע   כי נאמן שמואל לנביא לה'" (שמו'-א  ג,יט-כ)  והפסוק הבא אומר -(ג,כא) "ויסף יהוה להראה בשלה  כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו בדבר יהוה:" שה' לא רק אמר לו את הנבואה הראשונה בשילה אלא ה' המשיך לומר לו עוד דברים בשילה . ואחרי זה כתוב(שם ד,א) ויהי דבר שמואל  לכל ישראל…

וכעין מה שאמר משה ואהרן כשעם ישראל התלונן עליהם ואמר "ונחנו מה כי תלינו עלינו" שהם רק עושים שליחותם ואם כן הם לא הכתובת לתלונת אלא ה' שהוא המנהיג האמיתי שלהם שהוציא אותם ממצרים  ולאחר מעשה קרח במעשה המטות (שכל הנשיאים הניחו את מטותם באהל מעד ומטה אהרן פרח ובכך ידעו שה' אמר למנות את אהרן ולא כמו שקרח טען שמשה מינה את אהרן מעצמו) ה' אמר (במד' יז,כ)… והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם, עליכם:"  שתלונות שיש על משה הם באמת תלונות על המשלח שלהם. וכך גם ה' אמר לשמואל כשהעם ביקש מלך ושמואל נפגע שלא מרוצים  מסגנון המנהיגות שלו-( ח,ז) "ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך  כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם:" שכשהם אומרים שלא רוצים את צורת המנהיגות של שמואל הם באמת לא רוצים שה' שהוא זה שמלכם בפועל בזמן שמואל ימלוך.

שמואל הנהיג את כל ישראל.

והדבר השני שהיה מיוחד לשמואל לעומת שאר השופטים לפניו והיה דומה למשה ויהושע היה ששפט את כל ישראל והחזיר את כל ישראל לה' והדבר הראשון שנאמר עליו שעשה בהנהגת העם בפועל (ולא רק אמירת נבואות) זה מה שנאמר – (ז,ג-ה) ויאמר שמואל אל 'כל' בית ישראל לאמר אם בכל לבבכם אתם שבים אל יהוה  הסירו את אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל יהוה ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים:  ויסירו בני ישראל את הבעלים ואת העשתרת  ויעבדו את יהוה  לבדו:

( ז,ה-ו) ויאמר שמואל קבצו את 'כל' ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל יהוה : ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני יהוה ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם  חטאנו ליהוה  וישפט שמואל את-בני ישראל במצפה:"  וזה היה הפעם השניה   מאז ימי יהושע  שכל ישראל התאספו ביחד עבור דבר מסוים (הפעם הראשונה היה במעשה פלגש בגבעה) ופעם ראשונה מאז יהושע שכל ישראל התאספו בשביל לתקן את מעשיהם.

ושתי הדברים שנאמרו למעלה מעמידים את שמואל הנביא בשורה אחת עם משה ויהושע.

במנהיגותו של שמואל  לעומת שאר השופטים נאמר ( ז,טו-יז) "וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו:  והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה  ושפט, את ישראל את כל המקומות האלה: ותשבתו הרמתה כי שם ביתו  ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח ליהוה:" שלא רק שפט את ישראל ממקומו אלא הלך ממקום למקום כדי לשפוט ובכך היה שפיטתו בפועל את כל ישראל  שלקח אחריות שהעם ילכו בדרך התורה.

ועל ימיו נאמר בפסוק( ז,ב) "ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אחרי יהוה: "

שמואל מייסד הנבואה.

לפני הדיבור הראשון שה' דיבר איתו נאמר "והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ:(ש'-א ג,א)" שזה לא היה דבר נפוץ שיש לאנשים נבואות ובכל ספר שופטים נאמר רק פעמים בודדות על דבר ה' שהיה לעם בכלל וכל הנהגת העם בפועל היתה בחכמתם של השופטים ואחר כך ה' המשיך לדבר איתו עד כדי שכשנאבד לשאול האתונות וכמעט התיאש הוא הלך לשמואל לשאול אותו איפה האתונות וכששמואל אומר לו ביחידת שה' בחר בו להיות מלך, אחד הסימנים ששמואל נותן לו להוכיח לו את מה שאמר היה שכשילך ממנו הוא יפגוש 'חבל נביאים' יורדים  מהבמה ומתנבאים והוא יתנבא איתם וכך היה, ובסיפור האחרון שמסופר על שמואל מסופר שדוד ברח משאול לשמואל ושאול שלח שליחחים לקרא לו ושמואל ודוד היו עם בני נביאים שמתנבאים ושתי הקבוצות שהוא שלח הגיעו ומיד התנבאו עם הבני נביאים ולא כלו לעשות שלחותם ואז שאול בעצמו הלך וברגע שהתחיל להתקרב למקום היתה עליו רוח ה' והתחיל להתנבאות  עד שהגיע למקום ושם התנבא כל הלילה "וילך שם אל נוית (ניות) ברמה ותהי עליו גם הוא רוח אלהים וילך הלוך ויתנבא עד באו בנוית (בניות) ברמה: ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא גם הוא לפני שמואל ויפל ערם כל היום ההוא וכל הלילה על כן  יאמרו הגם שאול בנביאם:"  (שמואל-א יט,כג) רואים את ההבדל הגדול בהמצאותו של דבר ה' שהיה בתחילת ימיו ש"אין חזון נפרץ"  למצב בסוף ימיו שהיו הרבה נביאים שהתנבאו והנבואה היתה אפילו מדבקת.

הנבואות של שמואל השפיעו על ישראל גם אחרי שהמליך את שאול.

וגם לאחר שהמליך את שאול המשיך להיות שליח ה' לישראל ולשאול הוא אסף את ישראל פעמים להמליך את שאול הוא אמר לשאול שממלכתו לא תקום לעולם כי לא חיכה לו להקריב הקרבן, ואחר כך הוא אמר לשאול להלחם עם עמלק, ואח"כ הוא אמר לשאול שה' מאס בו להיות מלך כי ללא שמע לקול ה' ושאול ביקש ממנו לחזור איתו כדי שיהיה לו כבוד  ששמואל נתן כבוד למלך בעצם נוכחותו, ואח"כ הוא משח את דוד בסתר להיות מלך בשליחות ה' ,  כך שהוא המשיך בנהגה שלו בדרך שלו של נבואה (שלא היית לשאול שהיה מנהיג ע"פ חכמתו) .

הנבואה לאחר מות שמואל.

וגם לאחר מותו לא חזר המצב לקדמותו ש"אין חזון נפרץ" כמו שכבר מרומז בפסוק הנ"ל "… ודבר יהוה היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ:" משמע שבזמן כתיבת הספר דבר ה' כן היה נפוץ, ואנו רואים שיש את נתן הנביא שמתנבא לדוד ויש את 'גד הנביא חוזה דוד'(ש"ב כד,יא) שהתנבא ואחר כך בימי שלמה יש את  אחיה השילוני הנביאוגם שמעיה איש האלקים  אמר לרחבעם לא להלחם עם ירבעם ואח"כ יש את 'איש האלקים'  שמנבא לירבעם  על העונש על עגלי הזהב שבנה  ואח"כ בימי אסא נאמר בדברהימים שתי נבואות שנאמרו לו אחד ע"י עזריהו בן עודד(דבה"י ב טו,א) ואחד ע"י חנני הרואה (ט"ז ז) ובימי יהושפט ואחאב מסופר (מ'א כב,ג ודבה"יב יח,א-כח)ששאלו ארבע מאות נביאי שקר האם ינצחו במלחמה ואז הביאו את מיכיהו בן ימלה נביא האמת ואמר נבואה בשם ה' והוסיף שהם נביאי שקר (ועצם המושג הזה של נביאי שקר לא היה יכול להתקיים אילולי היה מקובל מאד המושג נביאי אמת והם מנסים להעתיק מהם) ואח"כ נאמר נבואה ע"י יהוא בן חנני החוזה ליהושפט (דבה"י יט,א) ואח"כ נאמר "ויחזיאל בן זכריה בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי מבני אסף היתה עליו רוח יהוה ויתנבא בתוך הקהל:"(דבה"י ב כ,יד) ואח"כ היה את אליהו הנביא שהיתה לו השפעה עצומה על העם כמסופר  בפסוקים (מ'א יח -מ'ב ב) ומסופר על כמה הניסים שעשה  ובימיו גם מסופר על בני הנביאים שאלישע פוגש ביריחו ובית אל, ואחריו היה נביא 'אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו' ונשאל נבואה ע"י יהושפט מלך יהודה ויהורם מלך ישראל לדעת את דבר ה' ואמר נבואה שלימה על איך ינצחו(מ'ב ג,יא-יט) ובאחד הסיפורים עליו נאמר שבני הנביאים ישבו לפניו והיו שתי ניסים איך הם אכלו (ד,לח-מב) ועליו גם מסופר כמה ניסים שעשה, והוא שלח את אחד מבני הנביאים למשוח למלך את יהוא בן יהושפט בן נמשי למלך ישראל ואמר לו שיהרוג את יורם בן אחאב מלך ישראל, ובחליו אשר לפני מותו נאמר  "…וירד אליו יואש מלך ישראל ויבך על פניו ויאמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו:" (מ'ב יג,יד-כ) ואז אלישע אמר לו בואה על ארם רואים עד כמה אלישע היה חשוב בעיני המלך שלפני מותו הוא בא לבכות איך יסתדר בלעדיו,ובסיפור גלות ישראל ע"י מלך אשור נאמר "ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל נביאי (נביאו) כל חוזה לאמר שבו מדרכיכם הרעים ושימרו מצותי חוקותי ככל התורה אשר צויתי את אבותיכם ואשר שלחתי עליכם ביד עבדי הנביאים:וכו'"(מ'ב יז,ז-כג) ואז היו את נביאי ישראל ויהודה הכתובים בספרי הנביאים הושע, ישעיהו, ירמיהו, יואל, עמוס וחבקוק  וחולדה הנביאה  ובגלות היה את יחזקאל וכשחזרו לארץ היו את חגי,זכריה ומלאכי.  כך שמימיו של שמואל היה החזון נפרץ והנביאים ליוו את מלכי ישראל ויהודה ואת עם ישראל כל עד לאחר שנבנה בית המקדש השני.

והדברים הנ"ל הם  חלק מהדברים שמיחדים את מנהיגותו של שמואל הנביא.

נ.ב.נושאים נוספים שמייחדים אותו-

לידת שמואל-קדוש מרחם,כל הסיפור של לידתו ותחילת חייו מסופר שהיה קדוש מרחם ושאול לה' כל הימים וזה מתאים למנהיגותו כנביא שכל חייו היו קודש לה' ולא היה אדם רגיל.

שמואל משבט לוי ולא כשאר השופטים שמשבטים אחרים וזה מתאים למנהיגות היחודית שלו כשליח ה'.

שמואל שפט ואח"כ לחם לעומת שאר השופטים הגדולים שקודם לחמו ורק אח"כ שפטו.

שמואל ייסד את מוסד המלוכה.

  • תגובות
  • הפניות למאמר
  • אודות המאמר
הוספת תגובה

תאריך 21/07/2012
קטגוריה כללי
מאת שמואל אייזנברג

שמואל איינברג

לכל המאמרים של הכותב

2012 © האקדמיה למקרא