סיכום שיעור "משיחת שאול" (א')

שלום לכולם ,

בהמשך לנקודות העיון בנושא "פרשת משיחת שאול בסתר'", להלן סיכום חלקי של השיעור.

מה הנושא בגובה שלו שבפסוקים מודגש כמעלה שלו- (ש"א ט,ב) ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו 'משכמו ומעלה גבה מכל העם' ונאמר (ש"א י,כב-כד)…הנה הוא נחבא אל הכלים: וירצו ויקחהו משם ויתיצב בתוך העם 'ויגבה מכל העם משכמו ומעלה':  ויאמר שמואל אל כל העם 'הראיתם' אשר בחר בו ה' כי אין כמהו בכל העם וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך"?

בפסוק נאמר שכשה' שלח את שמואל למשוח את דוד שמואל ראה את אליאב בנו הבכור של ישי ואמר "אך נגד ה' משיחו" נאמר-"ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב:  (א טז,ז) רואים שהיה הבנה שמי שנראה בעיני אדם כמוצלח לתפקיד הוא המוצלח באמת להיות מלך ואפילו כשה' מאס בשאול חושב שמואל ששיטת הבחירה לא השתנתה רק האדם הספציפי שנכשל וה' אומר לו "אל תבט אל מראהו" שכל השיטה של בחירת המלך על פי המראה היה הבעיה.

ועיקרון שעומד מאחורי השיטה הראשונה לבחירה הוא שכיון שהעם הוא זה שביקש מלך צריך לתת להם מלך שלפי מבט שלהם הוא מיוחד ולפחות שיהיה לו פנימיות טובה מבחינה מינימלית והוא שידע שה' הוא המלך שמעליו שאומר לו מה לעשות וכך גם אמר שמואל לעם כשמינה את שאול- …יהוה אלהיכם מלככם:  ועתה הנה המלך אשר בחרתם אשר שאלתם והנה נתן יהוה עליכם מלך:  אם תיראו את ה' ועבדתם אתו ושמעתם בקולו ולא תמרו את פי יהוה והיתם גם אתם וגם המלך אשר מלך עליכם אחר ה' א-להיכם:  ואם לא תשמעו בקול ה' ומריתם את פי ה' והיתה יד ה' בכם ובאבתיכם: (א יב,יב-טו) ומפסוקים אלו ניתן ללמוד גם ששמואל מתיחס לשאול באותה רמה כמו לעם ששניהם חוטאים או שניהם לא חוטאים וזה מתאים למה שנאמר למעלה שסיבת הבחירה של שאול היה משום שהוא האדם שבעיני אדםבומימילא בעיני העם נראה מתאים למלכות.

וזהו מה שנאמר(א י,ו) וצלחה עליך רוח יי והתנבית עמם ונהפכת ל'איש אחר'" (א י,ט) "והיה כהפנתו שכמו ללכת מעם שמואל ויהפך לו אלהים 'לב אחר'" שבשביל ששאול יצליח בתפקידו כבחיר ה' הוא צריך ליהפך ל'איש אחר' ושלבבו יהפך ל'לב אחר'. וזה גם הסיבה שה' נסה את שאול בניסיון (לחכות לשמואל שבעה ימים בגלגל )לעומת דוד שניתנה לו המלוכה ללא נסיונות ששאול שעיקר בחירתו היה החיצונות צריך לבדוק את פנימיותו לעומת דוד שעיקר בחירתו היתה משום שלבבו היה עם ה' (מחבר רוב ספר תהילים שהוא הלל ושבח לה' וידוע בכינויו נעים זמירות ישראל)הוא לא צריך נסיון.

וכך אמר שמואל לשאול כשלא עמד בניסיון- …ועתה, ממלכתך לא-תקום:  בקש יהוה לו איש כלבבו ויצוהו יהוה לנגיד על עמו כי לא שמרת את אשר צוך ה':(א יג,יד)שהסיבה ששאול לא זכה שמלכותו תעמוד לעולם היה ששאול אינו איש כלבבו של ה'.

מה ניתן ללמוד מהדו שיח הארוך בין שאול לנערו האם ללכת לאיש האלוקים?

א.ניתן ללמוד את מעשה ההשגחה שהיתה שהוא כלל לא תכנן ללכת לנביא ורק בגלל שנערו שכנע אותו הוא הסכים ללכת ואז קיבל את המלוכה כפתגם העם 'הלך לבקש אתונות ומצא את המלוכה'(בפסוקים לאחר מכן מפורש שה' אמר לשמואל מראש ששאול יגיע ואפילו שמואל אמר לטבח לשמור מנה מיוחדת לאורח שיגיע)

ב. מהדו שיח ניתן ללמוד שלא היה דרכו של שאול ללכת לנביאים וכל הסיבה שהלך היה כי נערו שכנע אותו.
וזה מתחבר לתמיהה שהיתה לכל מי שהכירו כשראהו מתנבא ואמרו "הגם שאול בנביאים" והפסוק אומר שזה היה פלא כל כך גדול עד כדי כך שזה נעשה לפתגם (בדרך כלל פתגם נוצר בעקבות הפלא שבאמירה).

וזה מסביר את מה שה' אמר לשמואל שהלב של שאול אינו טוב לעומת ליבו של דוד שלעומת דוד שמנהגו כמנהג הנביאים שמנגן ומזמר לה' שאול היה אדם שאין מנהגו אפילו ללכת לנביאים ובוודאי שלא להתנהג כנביאים לעבוד את ה' בשירה ובזימרה וממילא גם פלא שהתנבא (דבר מעניין שהכניסה של דוד לבית שאול היה בתפקיד נגן לשאול) .
מה הביאור באריכות הדברים של הנערות על שאלתו 'היש בזה רואה?' ומדוע הפסוק מצטט אותם?

א. ידועה תשובת חז"ל שרצו להסתכל ביופיו וזה מלמדינו עד כמה היה שאול מיוחד בתארו וזה מתחבר למה שכתבתי למעלה שיופיו של שאול היה הדבר המרכזי בבחירתו של שאול.

ב. חז"ל אומרים עוד שלמדים מכך ש'אין מלכות נוגעת בחברתה כמלא נימה' שעדיין לא הגיע זמנו של שאול להחליף את שאול וניתן לראות סמך לזה שנאמר ששאול פגש את שמואל בתוך השער ושאול שאל אותו "אי זה בית הרואה" ואז ענה לו שמואל "אנכי הרואה…" ואם לא היו מאריכות בדיבורן לא היו נפגשים בתוך השער ואולי היו שואלים מישהו אחר ולא היה המפגש נראה כך שזה גרם לשאול להפנים מהרגע הראשון שנפגש איתו שיש כאן מעשים פלאיים (אגב ניתן ללמוד מכאן שלא הכיר אותו בהכרות מוקדמת ולא מהמראה שלו שעומד לפניו נביא ה' שהרי רק 'ה' יראה ללבב').

ג. מעיון במה שהם אמרו לו ניתן להבין את משמעות הדברים-…ויאמרו להן היש בזה הראה:  (א ט,יא-יג) ותענינה אותם ותאמרנה יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר כי זבח היום לעם בבמה: כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא יאכל העם עד באו כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כהיום תמצאון אתו: (א ט,יא-יג) הם מסבירים לו באריכות איך ולמה העם מחכה לנביא ולא אוכלים עד שיבא ויברך על הזבח ודבר זה הוא כמעט בדיוק הנסיון שה' ניסה את שאול לחכות לשמואל שבע ימים עד שיקריב את הזבח והוא יכל ללמוד מהם עד כמה זה דבר מקובל לחכות לנביא וגם ע"י זה יבין למה שמואל אומר לו לחכות לו שזה מנהג ידוע שכך מכבדים את ה' ואת נביאו ולא דבר סתמי.

 

מה ניתן ללמוד מכך שהעם לא אכל הזבח עד שבא הנביא ובירך על הזבח?

א. הנ"ל ב. ניתן ללמד מזה שנהגו שהנביא מברך על הזבח ראשון דבר שאינו כתוב בתורה שבימיהם היה להם מנהגים לעבודת ה' שלא כתובים בתורה.

בברכה, שמואל

  • תגובות
  • הפניות למאמר
  • אודות המאמר
הוספת תגובה

תאריך 22/11/2012
קטגוריה שאול, שמואל
מאת שמואל אייזנברג

שמואל איינברג

לכל המאמרים של הכותב

2012 © האקדמיה למקרא