הידעת?

אנחנו חיים בעולם מופלא, מלא בחידושים שמקיפים אותנו מכל עבר ומנעימים את חיינו. הבעיה היחידה היא שאין לנו מושג מאיפה הם הגיעו.

 

נראה לי שילדים היום בטוחים שהירקות גדלים במחסן של הסופרמרקט. אולי יש איזה תהליך שהירקות עוברים לפני המחסן, אבל העיקר הוא שבסוף הם מגיעים למחסן ומשם למדף. תן לאכול את הגזר ועזוב אותך מסיפורים היסטוריים על גלגוליו בדרך למדף.

יחד עם המלפפונים והגזרים עומדים על מדפי הסופר שלל מוצרים מדהימים, שאין לנו מושג איך הם נחתו שם. לאחרונה ישנה תופעה חדשה – אריזות של חברת שיווק, כך שגם אם תנסה לחפש בעטיפה איזה אותיות קטנות עם כמה מלים מאיפה הגיעו הפיצוחים לאריזה של שופרסל- שכח מזה! הם כאן ותשלם עליהם באשראי.

 

גם במערכת החינוך, שתפקידה לחנך את התלמידים, וללמד אותם דברים שלא מובנים מאליהם, גם בה התלמידים פוגשים את הידע דרך ספרים שכאילו נכתבו מהאויר, ללא כל עבודה מוקדמת שיצרה את תוכן הספר.

למשל, ילדינו היקרים לומדים בשיעור טבע על מחזור הדם. נכון שככל הנראה הדם זרם בעורקינו עוד מימי האדם הראשון, אבל לקח לאנושות כמה אלפי שנים עד שמישהו (ויליאם הארווי) הצליח לזהות את המנגנון הזה. לכאורה אחרי שהארווי גילה את האמת בדבר מחזור הדם, ושוב איננו נזקקים לכל מיני תאוריות מופרכות ומופרחות ששלטו בכיפה לפניו, אז אפשר לשכוח מכל התהליך של גילוי מחזור הדם, ופשוט ללמד את תלמידינו- בתוכנו יש דם הוא זורם בעורקים וורידים וכו' וכו' וכו'. כך נוצר ספר טכני על מחזור הדם, שמדלג על התהליך האנושי "המיותר" בדרך אל האמת.

הערה ראשונה על דרך הלימוד הזו- היא משמעממת. זה ממש לא כיף לשמוע אין סוף נתונים מוחלטים וחסרי עניין. הרבה יותר מעניין לשמוע סיפור מרתק איך במשך אלפי שנים הדם הסתובב בקרבנו, ניסינו להבין מה זה הנוזל האדום הזה, הועלו כל מיני סברות, ורק במאה ב-16 הצלחנו באמת להבין מה קורה פה. אחרי כל ההקדמה הזאת, נשמע הרבה יותר מעניין לגלות מהי מערכת הדם אשר בקרבנו.

אבל מעבר לשיעמום יש בעיה חמורה יותר. מסירת מידע ללא הקשר יוצרת תחושה של עולם סגור ומוחלט, עולם שאין בו עוד צורך לשאול שאלות. הכל כבר ידוע וכתוב בספר, מי שרוצה מוזמן לעיין (יש מישהו כזה?), והעצלנים (כלומר אנחנו) – מוזמנים להשתמש וליהנות, אין צורך להבין.

 

והנה מתוך מערכת החינוך שלנו יצרנו את העיוות של חיים בעולם דמיוני וקסום, חסר כל פשר שכלי.

 

גם בלימוד התורה לימדונו רבותינו את החשיבות של ידיעת הדברים ממקורם. אי אפשר להסתפק בידיעת מסקנות ההלכה מתוך ספרי הקיצורים, אלא חובה עלינו להתאמץ ולרדת לשורש הדברים כדי להבינם בצורה מלאה.

כך כתב הסמ"ע (אם אינך מכירו לחץ כאן): "וכוונת מחבר השולחן ערוך היה שלא יפסקו מתוכו, כי אם מי שלמד תחלה דברי בעל הטורים עם פירוש הב"י, וידע מתוכם מקור כל דין וטעמו מהתלמוד ומגדולי המחברים. וכדי שלא יזוזו מזכרונם הדברים חיברו את הש"ע להיות עומד לפניהם למזכרת. משא"כ בזמנינו בהיות בכובד התלאה – נמשך מהטובים רעה, שרבים חושבים נפשם כאילו הם מדור דעה ורוצים ללמוד התורה על רגל אחת ומצפצפים ופוסקים מתוך הש"ע. והם מחריבי עמינו הפרו ברית תורת אלוקינו וגורמים רעה לנפשם, וכמו שדרשו: "כי רבים חללים הפילה" – הם אלו שלא הגיעו להוראה ומורים. ואני אומר דגם סיפא דקרא "ועצומים כל הרוגיה" רומז לאלו המעצימים עיניהם מראות במקור הדין והטעם. כי אף שהגיעו להוראה, כל שפוסקים מתוך דברי הש"ע הסתום והחתום – אינן מבינים גוף הדברים על בוריים הכתובים לפניהם, קל וחומר כשבאים לדמות מילתא למילתא לפי העולה על דעתם."

אם כן, אפילו השולחן ערוך הוא לא ספר לימוד לתלמידים, אלא הוא ספר שינון על גבי הטור והבית יוסף, שהם הספרים שאיתם צריך להתחיל את הלימוד (אם לא התחלת מהגמרא).

 

שנזכה כולנו להתבונן על דרכינו, בין בדרכי העולם ובין בדרכי התורה, ונצא מחשכת אור הפלורסנט (המאיר ע"י כישוף בלתי ברור) אל אור הדעת האמיתי.

  • תגובות
10
  1. חנוך  תגובה

    מצוין. ישר כח!

הוספת תגובה

2013 © תובנה - ערכים בעולם מודרני