אתגר הצניעות

סיכום שיעור מיום שלישי, ב' אדר ב' תשע"ד, לתלמידי מכינת עוצם.

 

במדרג הערכי שלנו ישנם חמישה שלבים להגדרת המעשים השונים שאדם יכול לעשות: אסור, לא רצוי, מותר, מצווה, חובה.

כדי להבין את כוונת המדרג נבחן בו את השאלה המדומיינת 'האם מכינה זה לכתחילה או בדיעבד?'

לימוד במכינה, נכנס לגדר "מצווה" שכן אין חיוב ללכת למסגרת תורנית, אבל זה לא סתם מותר, זה פעולה ערכית לטובה. יש מצווה ללמוד תורה, ולכן- מכינה זו מצווה. לעומת זאת אוכל, הוא עניין של חול, אין הבדל עקרוני בין ארוחת צהריים חלבית או בשרית, ולכן זה בגדר "מותר".

המושגים לכתחילה ובדיעבד, הם תת מושגים של הקטגוריה- "לא רצוי". ולכן אין אפשרות לדבר על מכינה בתור דבר לכתחילאי, או בדיעבדי, כמובן- שאם לאדם יש פוטנציאל להיות רב ראשי המכינה תהיה דבר לא מועיל בשבילו, אדם שהולך להתעסק בעסקי ציבור- ייתכן שמכינה תהיה מצוינת בשבילו, ולכן הדבר תלוי גם בבן אדם, מה אופיו, מה טבעו, מה נטיותיו, אבל אין קשר ללכתחילה או בדיעבד. כשאדם מתלבט היכן ללמוד לאחר התיכון הוא צריך לשאול את עצמו היכן הוא הכי יתקדם והכי יועיל לעם ישראל. במידה והוא מתלבט האם ללכת למכינה זה לא קשור ללכתחילה או בדיעבד, זה קשור לתועלת האישית שלו ובעקבות כך של עם ישראל בלימודיו במכינה לעומת לימוד תורה במוסדות אחרים.

 

יש מצב שנקרא: "מציאות בעייתית". מצב בו עוברים על גדרי ההלכה בגלל חולשה, פנימית או חיצונית. למשל: עיתונות שמלאה לשון הרע, התמכרות להוצאת זרע לבטלה, חברה שיש בה חילול שבת, חברה מעורבת, וכו'.

אין אפשרות להתחמק מחברה מעורבת בימינו, זהו מצב בלתי מניע. אבל ידוע ש"אין הקב"ה בא בטרוניה על בריותיו" כלומר גם במציאות הנמוכה, הקב"ה עדיין מחייה אותנו, גם ברגע החטא, עדיין יש לקב"ה אמון בנו. התפקיד שלנו הוא לא לפתור את הבעיות, אלא לפעול למען קידום המציאות ופתירת הבעיות, "לא עליך המלאכה לגמור". לפעמים אנחנו רחוקים אפילו מלהתחיל את המלאכה.

דוגמא קלאסית לדבר היא הגלות, למרות שלפני 500 שנה לא הייתה בידינו אפשרות לעלות, לא התייאשנו מעלייה לארץ, ולא וויתרנו עליה. וכנ"ל גבי חברה מעורבת וצניעות, החברה אונסת אותנו לעבוד בחברה מעורבת, ולראות בכל מקום פריצות, אבל אין אנו מתייאשים מההלכה, למרות כורח המציאות.

  • תגובות
הוספת תגובה

2013 © תובנה - ערכים בעולם מודרני